החלטה
1. ערעור על החלטת כב' הרשם רובס (כתוארו אז) מיום 12/8/09, ת.א. 9672-03-09 לפיה דחה את בקשת המערערים לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשת הרשות להתגונן (להלן : "ההחלטה").
המערערים מבקשים את ביטול ההחלטה, ולהורות על המצאת המסמכים בעלות הפקתם על פי הפסיקה הרלבנטית כעלות צילום (30-50 אג' לדף), כאשר שאלת הטרחה שבהפקתם תבחן כחלק משאלת הוצאות המשפט בסוף ההליך.
לחילופין, ליתן להם רשות להתגונן ולו בשל סירובו הגורף של המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן : "המשיב") להמציא המסמכים בטרם הגשת בקשת הרשות להתגונן.
רקע עובדתי
2. המשיב, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערים, בגין יתרת חוב בחשבון של המערערת 1, מטאנס מיכאל חברה לבנין ועבודות עפר, אשר נפתח ב- 21/5/89. על פי הנטען בכתב התביעה, במועדים הרלבנטיים לתובענה, יתר המערערים היו בעלי מניות ו/או מנהלים אצל המערערת 1 וערבו להתחייבויותיה וחיוביה כלפי המשיב, כפי שעולה מכתב הערבות מ- 1/11/92.
2. במכתב מ- 28/6/09 דרש עו"ד יונת מאיר, ב"כ המערערים, מב"כ המשיב, כי יומצאו לו המסמכים המנויים במכתב המומחה מטעמו מ- 8/6/09 (ממשרד שגיא חישובי ריבית (2000) בע"מ), וזאת בטרם הגשת בקשת רשות להגן ולצורך כימות טענות מרשיו.
ככלל מדובר בדפי בנק מיום פתיחת החשבון ועד 12/79, ודפים ספציפיים, החל מ- 1980 וכלה ב- 2008. בנוסף, הודעות חיוב ריבית /יומני ריבית מפתיחת החשבון ועד יוני 1981, משנת 2000, 2003-2004. והודעות ספציפיות כמפורט שם מ- 1982 עד 3/2009, הסכמי אשראי, מסמכי פיקדונות שקליים, תוכניות חיסכון, הלוואות ואישורי יתרות.
3. בתגובה, השיב עו"ד זאבי, ב"כ המשיב, ב- 28/6/09, כי המדובר בדרישה "הזויה" לגילוי מסמכים, למצער, בשלב דיון בבקשת רשות להתגונן, כשמדובר בחברה שעליה רובצת חובה על פי דין לשמר את מסמכיה. בנסיבות אלו, לא מצא להיענות לבקשה.
4. המערערים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים או לחילופין להורות על גילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשת הרשות להתגונן.
לטענתם, פנו למומחה לצורך עריכת חוות דעת וכימות טענות ההגנה שלהם, הואיל ולהם טענות בדבר חיובי יתר שחיובו בחשבון במהלך כל שנות פעילותו, חריגה מהסכמות וכו'. המומחה ערך רשימה של מסמכים הדרושה לו, לאחר סינון המסמכים אשר נמסרו לו על ידם, לצורך השלמת חוות דעתו. סירוב המשיב להמציא להם את המסמכים הדרושים באופן גורף, מהווה טעם למתן רשות להגן.
המדובר בדרישת מסמכים ממוקדת, הנוגעת לחשבונות המערערת 1, וחזקה על המשיב שמסמכים אלו קיימים ברשותו ו/או בשליטתו.
תגובה לבקשה ותשובה לתגובה צורפו לערעור.
5. כב' הרשם רובס דחה, ב- 12/8/09 את בקשת המערערים למתן רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים. נימוקיו של כב' הרשם היו, כי המדובר בבקשה גורפת לגילוי מסמכים, אשר המערערים לא פרטו מהי טענת ההגנה העומדת מאחורי הדרישה לעיון בכל אחד מסוגי המסמכים אשר נדרשו על ידם. המדובר בחשבונה של המערערת 1, שיתר המערערים הינם בעליה מניותיה ומנהליה ואך סביר להניח ולצפות מהם כי יבדקו את החיובים בחשבון בסמוך לאחר קבלתם ולא ימתינו במשך שלושה עשורים עד להגשת התביעה ואז יעלו דרישה גורפת לעיון במסמכי המשיב. המערערים לא הראו כי המסמכים הנדרשים אינם ברשותם ולא טענו כי לא נמסרו לידיהם בעבר.
עם זאת, הורה למערערים להגיש בקשת רשות להתגונן.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.
6. ב- 7/9/09 הוגשה בקשת רשות להתגונן על ידי המערערים, לרבות מתן רשות וארכה לאחר מתן רשות להתגונן להגשת תביעה שכנגד.
נימוקי הערעור
הלכה פסוקה היא, כי אף בהליך בקשת רשות להתגונן קיימת חובת גילוי מסמכים, אם כי מצומצמת המשתרעת על המסמכים הנדרשים לנתבע, על מנת להבין כיצד חושב סכום התביעה כנגדו, וכדי לבסס את טענות הגנתו בבקשת הרשות להתגונן. קביעת הרשם הדוחה בקשה להמצאת מסמכים באופן גורף, בשלב בו טרם הוגשה בקשת רשות להתגונן, אינה מתיישבת עם הוראות הדין בנושא הליך גילוי ועיון במסמכים.
דרישת המסמכים החסרים, אינה דרישה "סתמית", "כללית" וגורפת כפי שנקבע. טעה כב' הרשם עת התרשם מאורכה של רשימת המסמכים החסרים, מבלי לתת דעתו לעובדה, כי מדובר בחשבון המתנהל שלושה עשורים, כפי שהוא עצמו קבע בהחלטתו.